במקום מסיבה עם מפעיל שגובה 1,000 שקל, נסענו לחופשה. וזה עלה לנו אותו דבר
יום ההולדת של הקטן הגיע, וכמו בכל שנה אני צופה בו הופך מילד מתוק וחייכן לרודן נרקיסיסט קטנטן.
זה מתחיל כבר יום לאחר יום ההולדת הקודם שלו: הוא טורח להעביר לי רשימת הערות בעל פה עם ביקורת והפקת לקחים על יום ההולדת שעבר כדי שלא נחזור על אותן טעויות בשנה הבאה. גם במהלך השנה הוא אינו נח לרגע ומעניק ציונים לימי ההולדת שאליהם הוזמן ולא שוכח לציין אם משהו מצא חן בעיניו או לא (לפעמים גם בפני המארחים עצמם, כמה מביך).
הכתבה פורסמה במקור במגזין הורים וילדים. לקבלת גיליון היכרות של המגזין לחצו כאן. לעמוד הפייסבוק של הורים וילדים לחצו כאן.
אבל השנה הוא הפתיע את כולנו וביקש שניסע לחופשה לכבוד יום ההולדת שלו, בקשה מוזרה קצת מילד שעוד לא מלאו לו שש. מכיוון שאינני הטיפוס שאסרב לו (או לחופשה) וגם, אם נודה על האמת, הפקת יום ההולדת שלו עולה בערך כמו השהות בבית המלון, אז מצאנו את עצמנו אורזים תיקים ומוצאים את הדיל הטוב ביותר לעונה.
שכחו מצימר בוטיק רומנטי – זו חופשה משפחתית עם ילד בן שש ותינוק בן שלושה חודשים ובהתראה קצרה, מה שנשאר זה מלון מעאפן באילת, כזה שלא היינו הולכים אליו בחינם גם בימים שבהם היינו רווקים והיו לנו כסף וסטייל לצימרים יוקרתיים בצפון, שם היינו מקיצים משנתנו בבקתת עץ קטנטנה מוקפת בצמחי תבלין ונהנים מארוחת בוקר מאוחרת עם מיני מאפים ושלושה זיתים בצלוחית קטנטנה והכל ממש קטן וזעיר מלבד המחיר. ואילו עכשיו אנחנו יושבים בבריכה עם עשרות ילדים קולניים, צופים בצוות הבידור של המלון, שמלבד העובדה שהם צועקים, גם המיקרופונים שלהם מחוברים לרמקולים מחרישי אוזניים, ואנו שומעים בלופ את אותם להיטי "רדיו לב הים האדום" ואפילו מוצאים את עצמנו לאחר כמה שעות מזמזמים את השירים בעל פה, כי זה מה שקורה כשמעבירים יום שלם בבריכה. וכי לא לחינם קמנו בשש לפנות בוקר והנחנו ארבע מגבות בנונשלנטיות על כיסאות השיזוף.
למחרת בבוקר השכמנו קום וגררנו את עצמנו מפהקים ועם עיניים טרוטות כדי להספיק להגיע בזמן לחדר האוכל, ומיותר לציין שהרגשנו לחלוטין נורמליים כשישבנו ואכלנו תפוח אדמה מוקרם בשמנת ופטריות עם פסטה מוקרמת בשמנת ופטריות ופשטידת פטריות, כי הרי זה לגמרי מה שאנחנו אוכלים בדרך כלל בארוחת הבוקר. אחר כך העברנו שוב עוד יום בבריכה, כי בינינו, הכי קל להחביא את הקילוגרמים העודפים לאחר הלידה מאחורי שמשייה ענקית באזור תחום וצפוף ולא בחוף הים הפתוח.
בערב יצאנו אל הטיילת לחגוג את יום ההולדת של הקטן בקניית צעצוע זוהר ומרעיש ובלון שהתפוצץ לאחר שעתיים, ואת כל הקניות והסיבות לקנייתן הכנסנו תחת ההגדרה של "מתנות יום ההולדת" (גם את שלושת הצמידים, משקפי השמש ובגד הים שהיו ללא מע"מ ושרכשתי עבורי).
כשהחופשה הסתיימה ונדחקנו חזרה לאוטו כדי לנסוע הביתה, הביט בי בעייפות ילד יום ההולדת הקטן והודה לי על חופשת יום ההולדת הכי כיפית בעולם. ואני הודיתי לאלוהים שהפעם הצלחתי להתחמק מארגון יום ההולדת שלו. לפחות עד השבוע הבא.
כתבות נוספות של הורים וילדים:
טרנד חדש: ללדת ביום ההולדת שלך
בלונים עלולים לגרום למוות
כך נראות מסיבות יום הולדת של ילדי הסלב
יום הולדת או יום יולדת: למי מגיע לחגוג?
