בטח שמעתן שילדים וירקות זה לא הולך יחד. ואולי גם לכן יש בבית סרבן או סרבנית ירקות שמבקשים ששום דבר ירוק לא יכנס להם לצלחת. אז למה כן כדאי להמשיך ולהציע? ואיך עושים את זה נכון? וגם: מתכון לפשטידת תרד שגם ילדים אוהבים
ילדים הם קודם כל בני אדם, קטנים אמנם, אבל בני אדם. וכבני אדם אנחנו יצורים חברתיים, אנחנו מסתכלים על אחרים ולומדים מהם. רואים מה אנחנו יותר אוהבים ומה פחות, מאמצים לנו מנהגים שנראים לנו טובים, מחקים אותם ומשווים עצמנו אליהם.
בטוח שגם כשאתן רואות שיוצא לשוק משהו חדש, מכשיר להסרת שיער חדש, לק ג'ל או כל גאדג'ט חדש אתן אומרות לעצמכן: קודם אראה שמישהי אחרת תנסה ואז אחליט אם זה בטוח לשימוש, וטוב וכדאי גם בשבילי.
הילדים שלנו פועלים באותו אופן בדיוק, הם מסתכלים עלינו ולומדים. הם רואים אותנו אוכלים מאכל מסוים, לדוגמה, סלט, ומסתכלים ולומדים. קצת כמו בגן חיות (רק שבמקרה הזה אנחנו הקופים), הם מסתכלים אם אנחנו נהנים ממה שאנחנו אוכלים, כדי לדעת אם זה טוב וכדאי גם להם. הם לומדים מה עושים עם המאכל הזה, איך מכניסים אותו לפה, איך לועסים, איזה רעש הוא משמיע ומה זה אומר, לומדים את קצב האכילה, מהר לאט, ביסים גדולים או קטנים, פה פתוח או סגור. הכל הכל הם לומדים.
מאכל שהם רואים הרבה בבית, הם לומדים להכיר. דבר שאנחנו מכירים הרבה פחות מאיים עלינו מדבר חדש. אנחנו יודעים מה זה ואיך להתמודד אתו. דמיינו את עצמכן יושבות במסעדה ומגישים לכן פסטה או סרטן, באיזה מהפעמים תכנסו קצת ללחץ ולא תדעו "איך לאכול את זה" פשוטו כמשמעו? ובאיזו מהפעמים תרגישו בנוח, תדעו איך להתמודד ומה מצפה לכן כשהאוכל יהיה כבר בפה?
אז אם אתם אוהבים לדוגמא כרובית ומכינים אותה הרבה בבית אז הילד כבר מכיר אותה, הוא יודע איך אוכלים אותה, הוא גם יודע שלא מתים מזה! כן ,כן, אני לא צוחקת. תחשבו על זה – להכניס משהו חדש ולא מוכר לפה? קצת מלחיץ לא? אבל אם מישהו כבר בדק את זה עבורנו ולא קרה לו שום דבר, אז זה בטוח לשימוש ואני יכולה להיות רגועה. אז כן, אנחנו בתפקיד הטועמים, ה-QA של הילדים שלנו. אם אתם גם אוהבים את הכרובית, אז זה בכלל מצוין, הילדים רואים את זה בפנים שלכם, עם כל ביס וביס, וכן, כשאנחנו רואים מישהו אוכל משהו ונהנה ממנו זה עושה לנו חשק לאכול גם, קצת כמו הסצנה מ"כשהארי פגש את סאלי" זוכרות?
אני יודעת שלשבת לאכול עם תינוק ליד השולחן, זו משימה לא קלה ולכן הורים רבים מעדיפים להשכיב את הקטנים לישון ורק אז לשבת ליד השולחן ולאכול "כמו שצריך". למרות החוסר נוחות לפעמים, זכרו שאם אנחנו רוצים שהם יראו אותנו אוכלים, הם צריכים – איך לומר את זה – לראות אותנו אוכלים. כשהם ישנים, זה קצת קשה.
למרות כל זה, לכל אחד ואחת יש את החך והטעם האישי שלו. לא בהכרח הם יאהבו את מה שאתם אוהבים ואת מה שתציעו להם. אבל אצל ילדים, בניגוד אלינו המבוגרים, הטעם האישי עוד לא מגובש והוא נתון לשינויים. לכן, גם אם נתתם משהו והם לא אהבו, אתם יכולים להמשיך להכין אותו, לא להכריח לאכול אבל גם לא להעלים מהתפריט המשפחתי. יש סיכוי טוב שבעוד חודש, חצי שנה או שנתיים, הם יחליטו שהם כן אוהבים אותו (ואז בגיל ההתבגרות שוב יחליטו שלא).
אז שבו איתם לאכול, מאכלים שאתם אוהבים, אוכל שאתם חושבים שבריא וכדאי להם ללמוד לאכול, תראו להם איך אתם אוכלים, שיראו שאתם נהנים, כי אוכל זה חוויה. חוויה טובה, נעימה ובריאה וזה מסר חשוב מאוד להראות להם כבר מגיל אפס. אוכל הוא הנאה, לכן שימרו על אווירה נעימה ליד השולחן, חייכו אליהם, דברו איתם. כי כשהם יגדלו, הם ירצו להיות בדיוק כמוכם.
הנה שני מתכונים שילדים בטוח יאהבו:
פריטטה תפוחי אדמה וירקות
מצרכים למחבת בינונית (כ- 3 מנות למבוגרים):
1 פלפל אדום
1 עגבניה
2 תפוחי אדמה
1 בצל
2 שיני שום
4-5 ביצים
פטרוזיליה/כוסברה- לא חובה
שמן לטיגון
לתיבול – מלח, פלפל, פפריקה. לפי הטעם והילדים
אופן ההכנה:
1. מטגנים במחבת בינונית את הבצל, כשהוא זהוב מוסיפים את השום, נזהרים שלא יישרף.
2. חותכים את הפלפל והעגבניה לקוביות קטנות ומוסיפים למחבת ומבשלים 5 דקות.
3. מגרדים בפומפיה (ילדים יכולים לעזור כאן)את תפוחי האדמה ומוסיפים למחבת.
4. מקשקשים את הביצים ומוסיפים למחבת.
5. מערבבים, מוסיפים את עשבי התיבול ומתבלים.
6. מכסים ונותנים לפריטטה להתבשל.
7. כשהצד על המחבת משחים, הופכים בזהירות לצד השני (כדאי להיעזר בצלחת) ומבשלים עוד מס' דקות גם בצד השני.
תרגישו חופשי להוסיף ולהחסיר מהמתכון לפי הטעם ומה שיש במקרר, לא תמיד יש פטרוזיליה בבית, אפשר גם להוסיף פטריות. תהיו יצירתיים ושתפו גם את הילדים בבחירות.
פשטידת תרד
זה המתכון שלי כבר שנים ואחת הפשטידות האהובות עלי, אפשר להשתמש בכל סוגי הגבינות לבחירתכם ויש גם גרסה ללא גבינה.
רכיבים:
תרד, 3 חבילות של 400 גרם תרד טרי או אריזת תרד קפוא,2 מגשיות) הכי טעים טרי!
1 קוטג'
1 גבינה לבנה
100 גרם גבינה בולגרית/רוקפור/ברי
גבינת פרמז'ן מגורדת
2 בצלים בינוניים
3 ביצים
1 כף סולת
3 כפות קמח
מלח, פלפל, אגוז מוסקט ותבלינים לפי הטעם
אופן ההכנה:
חותכים את הבצלים ומטגנים אותם במחבת.
מוסיפים את התרד למחבת (אפשר לעשות את זה בכמה פעמים).
מוסיפים מעט מלח, פלפל ואגוז מוסקט.
כשהתרד מאבד מכל הנפח שלו, מוציאים אותו למסננת.
ומועכים עוד כדי להוציא ממנו את כל הנוזלים.
בקערה גדולה מערבים את הביצים, הגבינות, הסולת והקמח.
מוסיפים את התרד ומערבבים.
משמנים תבנית – (אפשר גם לפזר בתחתית פירורי לחם.)
שופכים את הבלילה לתבנית.
ומכניסים לתנור שחומם מראש בחום של 180 מעלות לארבעים דקות.
לגרסה הלא חלבית:
במקום גבינות- תפוחי אדמה
4-5 תפוחי אדמה בינונים- קולפים, מבשלים במים רותחים עם קצת מלח עד לריכוך
מסננים ומצננים. ומועכים אותם לפירה. מוסיפים לתרד במקום הגבינות. השאר ללא שינוי.
בתיאבון
שירה לוי היא דיאטנית לאמהות, תינוקות וילדים. לפרטים נוספים וקביעת פגישה לחצו כאן. ב-4.2.2016 תתקיים ההרצאה "לאכול נכון מהביס הראשון" ברחובות. לפרטים והרשמה לחצי כאן.
ב-11.2.2016 תתקיים ההרצאה במרכז חיוכים בפתח תקווה. לפרטים והרשמה לחצי כאן.
כתבות נוספות של שירה לוי:
5 סימנים שהתינוק מוכן להתחיל מוצקים
גם התינוק שלך לא אוכל לך?
מעבר למוצקים: לא רק גזר, בטטה וקישוא
ארטישוק ירושלמי כבר נתתם לתינוק?
14 טיפים לשמירה על תזונה נכונה, שפיות ושעות שינה
אהבת? אז תעשי לייק, מה אכפת לך?
