מהי סביבה התפתחותית של תינוקות? מדובר בסביבה בה אנו מגדלים את התינוק: הסביבה הגיאוגרפית עם תנאי מזג האוויר ותנאי התרבות. בצפון הודו לדוגמה, באזורי ההימלאיה, כל כך הררי שקשה מאוד לדחוף תינוק בעגלה. תוסיפו לזה את פערי התרבות והטכנולוגיה, ואלו הסיבות בגללן אימהות רבות (בעיקר האימהות הטיבטיות) משתמשות בעיקר מנשא גב. התנאים הגיאוגרפיים והתרבותיים קבעו את סביבת התינוק.
הסביבה התפתחותית היא גם הסביבה הקונקרטית בחדר הילדים ובבית שלנו
האם בחרנו בצבעים חזקים בבית? האם הבית בעיקר בצבעים שקטים? האם יש הרבה רהיטים? האם אנו יושבים בכיסאות או במזרן קרוב לרצפה כמו בתרבות ההודית או הערבית? האם הבית מסודר או מבולגן? האם הטלוויזיה דלוקה כל הזמן? האם הבית בחצי חושך ברוב שעות היום? האם הוא מלא באנשים? האם הבית מרווח ושומם? האם יש חיות מחמד בבית? האם הבית נמצא באזור כפרי או במגדל עירוני? לכל הגורמים הללו יש השפעה על התפתחת התינוק.
סביבה התפתחותית היא גם ההתנהלות בה אנו מחליטים במודעות או באופן לא מודע להתנהל עם התינוק
האם אנו משכיבים אותו לישון בתוך הלול או שהוא ישן בידיים שלנו? האם אנו משכיבים אותו על הבטן, על הגב? על הצד? האם אנו משתמשים בסלקל או בערסל? האם התינוק יונק או שותה מבקבוק? האם אנו נותנים לו מוצץ או בוחרים שלא לתת לו? האם אנו ניגשים אליו בכל צליל שהוא עושה או שאנו נותנים לו להתמודד גם כאשר קצת קשה לו (לדוגמה כאשר הוא שוכב על הבטן ומתקשה להרים את הראש)? האם אנו מושיבים את התינוק או מעמידים אותו? האם אנו לוקחים אותו בעיקר לסידורים או משקיעים בו במשחק משותף ומגע? האם רק אימא מטפלת בתינוק? או גם אבא? האם יש אימא ואבא? או אבא ואבא? או אימא אחת יחידנית? האם יש סבים אשר מעורבים בגידול התינוק או שמדובר במשפחה הגרעינית בלבד?
הנה כמה טיפים לסביבה התפתחותית אשר תורמת להתפתחות התינוק:
1) בשבועות ובחודשים הראשונים אחרי הלידה מומלץ וחשוב לאפשר לתינוק לשכב "גם וגם וגם": על הבטן, על הגב, על צד שמאל, על צד ימין. כאשר התינוק שוכב 90 אחוז מהזמן על הגב נוצר מתח שרירי בחגורת הכתפיים וזה מקשה על השכיבה על הבטן, שלב חשוב ביותר בהתפתחות התינוק. וזה עלול לשבש גם את השלבים הבאים בהתפתחותו.
2) השימוש במנשא מומלץ וטוב לתינוק, אך צריך לדעת באיזה מנשא להשתמש בכל שלב: בשבועות הראשונים מומלץ להשתמש במנשא אשר מאפשר את תנוחת הערסול (מנשא בד ארוך ווריאציות שלו). התנוחה הבאה בתוך המנשא היא התנוחה עם הפנים של התינוק כלפי ההורה – זה אפשרי גם בתוך מנשאי בד אשר מחזיקים טוב את הרגליים בתנוחה הזו. כדאי להימנע מלשים את התינוק עם הפנים החוצה – התנוחה עם הפנים החוצה גורמת לתינוק למתח בחגורת הכתפיים. גם מבחינת החזקת הראש של התינוק תנוחה זו לא מומלצת. בנוסף תנוחה זו מביאה את התינוק למצב של עודף גירויים ויזואליים – התינוק רואה כל מה שמתרחש מסביב ולא יכול לסנן את הגירויים הרבים (מה שאפשר כאשר הוא יושב עם הפנים אל ההורה). כאשר כבר לא נוח לתינוק ולהורה בתנוחה עם הפנים אל ההורה, אז מעבירים אותו לגב. יש מנשאים מצוינים אשר מאפשרים גם את התנוחה האנכית עם הפנים להורה וגם את התנוחה על הגב.
3) שהייה בסלקל לא תורמת להתפתחות התינוק. מחקרים מראים שתינוקות אשר שוהים זמן ממושך בתוך סלקל או טרמפולינה מפתחים הטייה של הראש לצד אחד – וזה מקשה אחר כך על ההתפתחות הסימטרית של התינוק. יש תינוקות אשר מדלגים על השלב החשוב של ההתהפכות ולומדים להתיישב מבלי שהם יודעים להתהפך כתוצאה מישיבה ממושכת בתוך הסלקל. לכן כדאי להשתמש בסלקל רק בזמן הנסיעה (ככיסא בטיחות!) ולוותר על הסלקל והטרמפולינה בהתנהלות בבית, או לפחות לצמצם את השהייה בתוך הכיסא הזה כמה שאפשר.
הרבה פעמים הורים משתמשים באביזרים מסוימים כי זה מקל עליהם, ולא כי זה מקל על התינוק. אלטרנטיבה טובה ובריאה לסלקל היא הפוף כמשטח מערסל אשר מאפשרת שכיבה עם הראש מעט מורם אבל בתוך סביבה אשר מתאימה את עצמה לגוף של התינוק.
4) העגלה. כפי שציינו בתחילת המאמר: ישנן תרבויות אשר בכלל לא מכירות עגלות. העגלה משרתת את הצורך של ההורה (המערבי) ומקלה עליו – וזה בסדר. התינוק עצמו לעתים קרובות מעדיף לטייל במנשא או בידיים של ההורה.
כדאי לשים לב שכאשר אנו בוחרים להשתמש בעגלה שלא נמהר להעביר את העגלה למצב של ישיבה או למצב של משטח משופע. המעבר למצב ישיבה מומלץ רק כאשר התינוק יודע כבר להתהפך ולהתיישב. עד אז רצוי להשתמש בעגלת האמבטיה ולהניח את התינוק בשכיבה על הגב ועל הבטן בתוך העגלה – אפשרי ומצוין גם בשכיבה על הצד. המעבר למצב ישיבה בטרם עת עלול לשבש את ההתפתחות הטבעית של התינוק בדומה לסלקל.
5) התפתחות סימטרית. כאשר מחזיקים את התינוק בידיים וכאשר נותנים לו בקבוק (בהנקה קל יותר להקפיד על שני צדדים) חשוב להחזיק אותו פעם לצד ימים ופעם לצד שמאל – בכל צד הגוף של התינוק מגיב בצורה קצת שונה – כך אנו מונעים התפתחות אסימטרית.
6) המוצץ הוא כלי מצוין להרגעה, אך לא נשאיר את המוצץ כל הזמן בתוך פי התינוק, אחרת נמנע ממנו להכיר את הידיים שלו ולהפיק צלילים. זכרו שגם תנועה, מגע ושירה/ צלילם מונוטוניים הם גירויים נהדרים על מנת להרגיע את התינוק.
7) כדאי להתבונן בתינוק ולהבין מה היצור הקטן הזה מסוגל לעשות בעצמו: האם הוא יכול לשים לבד את המוצץ בתוך הפה? האם הוא יכול להחזיק את הבקבוק בעצמו? האם הוא יכול להניח ראש בשכיבה על הבטן וכך לנוח כאשר כבר קשה לו להחזיק את הראש למעלה? האם הוא יכול להירדם בכוחות עצמו? האם הוא יכול להירגע בכוחות עצמו כאשר הוא שוכב על המזרן מבלי שמיד נרים אותו? כאשר אנו מונעים מהתינוק את ניצני העצמאות הללו אנו מונעים ממנו למידה משמעותית, לכן כדאי תמיד לעצור לרגע את ההרגל ולהתבונן בתינוק ולהבחין ביכולות המופלאות ובניצני העצמאות שלו ואפשר לו להסתדר בעצמו במצבים מסוימים.
8) כלל זהב נוסף: אל תושיבי תינוק אשר אינו מתיישב בכוחות עצמו, אל תעמידו תינוק אשר טרם נעמד בכוחות עצמו, אל תוליכי תינוק אשר טרם הולך! אל תושיבי את התינוק בתוך אביזרים שונים אשר מעמידים, מקפצים, מוליכים – מכאן התינוק לא לומד, אלא עלול לפתח הרגלי תנועה משובשים. תיאזרו בסבלנות – ובמקום להושיב, למדו את התינוק להתיישב, אפשרו לו להיעמד בכוחות עצמו ולפתח בדרך גם שיווי משקל. תרדו אליו למזרן ותשחקו איתו בגובה שלו על מנת לאפשר לו עמידה עצמאית מתוך ביטחון בעצמו ולא בגורם חיצוני.
שימו לב שהרבה פעמים אנו (או הסבים) גורמים לתינוק להיעמד ולהתיישב, כי לנו בעצמנו קשה לרדת לגובה התינוק – אולי יש כאבי גב, אולי כאבי ברכיים. כמובן לא נרצה להקריב את הבריאות שלנו עבור ההתפתחות של התינוק, אבל גם לא נרצה לשבש את ההתפתחות הטבעית של התינוק רק בגלל שלנו קשה להתכופף ולרדת. עם מודעות אפשר למצוא דרך ביניים אשר תתאים גם לתינוק וגם להורה.
בטי כהן קובלסקי היא מדריכת ליווי התפתחותי לתינוקות ומדריכת הורים. לפרטים נוספים לחצי כאן.
אהבת? אז תעשי לייק, מה אכפת לך?
כתבות נוספות של בטי כהן קובלסקי:
כך הפעוט והתינוק ישחקו ביחד
לעודד ולאתגר את התינוק בלי להתערב
גם אמא וגם אבא: שותפות אמיתית מהלידה
מה הקשר בין התהפכות לביטחון עצמי?
התינוק בוכה? זה לא בהכרח אומר שהוא רעב
